ציפי שלום, 21/11/17
זה אתה סיימתי, קראתי את ספרך בהנאה ובסקרנות הולכת וגוברת מפרק לפרק.
גם הספר הזה שלך הוכיח בפעם המי יודע כמה, שהספרות היא בבואה של החיים.
מן המוסכמות הוא שכל אחד לוקח מן הספר תובנות שונות, תמונות שעלו והצטלבו
בצמתים שונים בחייו של הקורא, פרקים כאלה ואחרים על פי מידת הריגוש בנפשו
של השוקע בין דפיו. איש איש מאתנו הקוראים מקבעים בדמיוננו את מראיהן של
הנפשות הפועלות.
קורה לא אחת שקוראי ספר בורחים מהספר כבר בתחילת הקריאה, את מצליחה
לשמור על הקוראים, בלי שתנעלי אותם בחדר קריאה, גם אם תשאירי דלת פתוחה
הם לא יברחו.
הגיבורים וגיבורי המשנה אינם שטחיים, מעוצבים לעומק, הדי.אן. אי. שלהם נשמר
גם בשתיקתם.
השורש הבראשיתי של הסיפור הוא תאונה טראגית, אבדן, אבל, קדרות, הגיבור
הראשי אבי גינור מאבד את אשתו ושני ילדיו האהובים, עומק הייאוש כבור ללא
תחתית. כל התרחשות אחרי התאונה מהווה מדרגה לעלות מן הבור. מן החושך
ייברא אור, הייאוש יהפוך לתקווה, החלל הריק יתמלא חיים.
מהריסות משפחתו הגיבור הראשי יבנה משפחה חדשה, מאמץ ילדים עזובים
ומוזנחים, אשר ברבות השנים, בזכות אהבתו וחזונו הופכים לייצורים שוקקי חיים,
סמל וגאווה לאביהם המאמץ. לקח חינוכי לא יסולא בפז.
בונה זוגיות חדשה עם אישה צעירה ויפה, מושא לאהבתו, הערצתו ותשוקתו.
תיאורי המין בספר נועזים ומשוחררים, מפתים ומגרים, בלי להתבוסס בביבים.
העלילה בספר מפתיעה ומגוונת, לא מאפשרת לקורא פסקי זמן בלתי נשלטים.
מצאתי בספר מספר התרחשויות שחוזרות על עצמן, בטלות בשישים.
אני מעריך שהספר הזה הוא מארג של מציאות ובדיון המאפשר לקוראים
הצצה גם לחצר האחורית של החיים.
הציון שאני נותן לו עוד פלוס
יעקב ברזילי
יעקב ברזילי משורר השואה ומשורר אהבה. ידוע בארץ ובעולם.
היה בועדת התרבות באגודת הסופרים שבבית הסופר.
במחווה שערכו לו השנה, קיבל את התואר:" יקיר אגודת הסופרים " ,2017.