מחסום כתיבה- למה זה קורה?

מחסום כתיבה- למה זה קורה לנו?
(וגם כמה טיפים שיעזרו לכם להשתחרר מזה)

בטח גם לכם היתה תקופה כזאת, שבה לא הייתם צריכים בכלל לחשוב, והשורות נכתבו כל כך בטבעיות… עוד משפט, עוד עמוד, עוד פרק.
אבל אז פתאום היא הגיעה… ריקנות מוזרה שכזאת… לא מצליחים להתקדם לשורה הבאה, ופתאום המשפטים לא מסתדרים אחד עם השני, ועוד שורה נמחקת, ואתם מוצאים את עצמכם עושים עוד צעד אחד אחורה.
אל תתרגשו, התופעה מוכרת וידועה, ותתפלאו- גם מאוד טבעית. אתם חווים "מחסום כתיבה". אחת הבעיות המתסכלות והנפוצות ביותר של כותבים.
ואגלה לכם סוד קטן- זה קרה גם לטובי הסופרים!

הסיבות יכולות להיות רבות ומגוונות, אך נמנה את העיקריות שבהן:

1. הדמיון במנוחה- מאגרי היצירתיות שלכם התדללו, ולא מגיעים רעיונות חדשים לראשכם. אתם זקוקים למקורות השראה חדשים ומגוונים.
2. בלאק אאוט- פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו בוהים בחלל, ולא באמת מעבדים את הנושאים בראש. אל דאגה, הדברים לא נשכחו בין רגע. לפעמים המוח צריך הפסקה כדי לשוב ולפעול במהירות וביעילות. שאלו את עצמכם האם ישנתם מספיק שעות בלילה, או האם ישנם נושאים נוספים שמטרידים את מנוחתכם.
3. פחד מביקורת– אנשים לעתים מתביישים להראות לאחרים מה הם כתבו, או על מה הם חושבים או רוצים לכתוב, כי הם חושבים שיעירו להם, שיצחקו עליהם או שיבקרו את הכתיבה שלהם. כשהם כותבים- הם מוציאים את הרגש האישי שלהם ואת המחשבות הפנימיות והכמוסות על הדף, ולכן החשיפה לביקורת יכולה להיות מלחיצה עד משתקת ממש.
4. פרפקציוניזם– יש משפטים שלפעמים מהדהדים לנו בראש: "אני לא טוב מספיק", "הניסוח שלי לא מושלם", "זה לא נשמע מקצועי".
הרבה פעמים מחשבות מהסוג הזה גורמות לנו לעצור את שטף הכתיבה אחרי כל משפט לאורך הכתיבה. מה שקורה בפועל הוא שאנחנו עוצרים את הרצף ומקשים על ההתקדמות. שלא נדבר על התחושה הירודה והלא נעימה שמחשבות אלה מביאות איתן…
5. חוסר מוטיבציה- לא תמיד אנשים שכותבים ספר מבינים שהם נכנסו לפרויקט ארוך טווח, שחלק משלביו יכולים להיות מתסכלים וארוכים. לפעמים המוטיבציה יורדת באמצע ולא יודעים אם ואיך להמשיך. לעתים הפרק לא יוצא בדיוק כמו שהם רצו וזה יכול לגרום להרגשה רעה ולחוסר חשק להמשיך. אם החלטתם שאתם הולכים על זה- לכו על זה עד הסוף והכניסו לעצמיכם לראש שזה פרויקט עם התחלה אמצע וסוף. ושזה שווה את ההשקעה.

אם אתם מזדהים עם לפחות אחת מהסיבות, אתם כבר בדרך הנכונה לפתרון!

אז מהי הדרך לפתרון אתם שואלים?

ובכן, יש סיכוי גבוה שהבעיה נעוצה בסיבה שאנחנו כלל לא מודעים אליה, והדרך להתמודד איתה בעצם יותר פשוטה ממה שאנחנו חושבים:

1. בראש ובראשונה עזבו את המחשב, תעשו סוויץ' למשהו אחר- מקלחת, שינה טובה, טיול עם הכלב. הרעיונות הטובים מגיעים כשהמוח רגוע ולא בסטרס.
2. צאו לטבע לקבל השראה, לפעמים מראה אחד בחוץ, יספיק לנו בכדי לקבל רעיון לכתיבת פרק שלם!
3. עצרו הכל וקראו ספר טוב, תחקרו את הרקע שמאחורי הספר, ותבקשו יותר מידע על הנושא שעליו אתם כותבים.
4. תוודאו שסביבת העבודה שלכם נקיה, ומאפשרת חשיבה מסודרת. ישנם מקרים שבהם אנחנו לא מרוכזים ולא מבינים למה. דעו שלפעמים סביבה מבולגנת יוצרת לנו בתת המודע גם חשיבה מבולגנת. אפילו שאתם בטוחים שזה לא מפריע לכם…
5. האם אתם כותבים ביום ואתם בכלל אנשי לילה? אולי הפוך? הרבה פעמים אנחנו מנסים להתאים את עצמנו לסביבה, כאשר המוח שלנו בכלל זקוק לתנאים אחרים וייחודיים לו. אם אתם מרגישים שהשקט של הלילה, או האנרגיה של היום נותנים לכם תחושת רוגע ונוחות- תשריינו לעצמכם את השעות האלה לכתיבה.
6. בלי פחד, תרשו לעצמכם לזרום עם הכתיבה המבולבלת והלא ברורה- לאחר שתעברו על הדברים, השכתוב ימקד אתכם בשיפורים הספציפיים להם אתם זקוקים. לפעמים כשזורמים עם כתיבה שכזאת, נוצר לנו משהו יותר טוב ממה שחשבנו.
7. קבלו באהבה את המקש ה- delete, (או את פח הניירות שלידכם), הוא יהיה החבר שלכם בתקופה הקרובה, ואתם צריכים ללמוד לקבל אותו לחיקכם באהבה, או כמו שיצחק בשביס-זינגר אמר: "סל הניירות הוא ידידו הטוב ביותר של הסופר".

אז בין אם אתם מתכננים לכתוב ספר, או סדרת ספרים- הזכירו לעצמיכם למה בכלל נכנסתם לזה מלכתחילה, בדקו עם עצמיכם אם אתם באמת רוצים את זה, ואם כן- התחילו! אל תפחדו! אמנם זו דרך ארוכה, אבל היא מביאה איתה חוויה בלתי נשכחת.
בסוף תחכה לכם תוצאה שהיתה שווה את המאמץ!